כתבה

בשנת תשט״ז, ביוזמת המרכז לעניני חינוך, נוסד מחנה הקיץ ״גן ישראל״ — מוסד חינוכי שהפך עם השנים לאבן יסוד בעולם החינוך החב״די ולמודל לחיקוי עבור מחנות יהודיים ברחבי העולם.

את רעיון הקמת הקעמפ העלו בפני הרבי מליובאוויטש הרב משה לאזאר והרב יוסף ווינבוים, שהיו באותם ימים תלמידים בישיבת תומכי תמימים המרכזית – 770. במהלך ה”יחידות” אצל הרבי, קיבל הרעיון את ברכת הדרך המלאה, כאשר הרבי אף השתתף באופן אישי בהנחת היסודות הראשונים ורשם צ׳ק על סך של שלושת אלפים דולר לצורך תחילת הפעילות.

בהמשך הורה הרבי לצרף להנהלת הקעמפ את הרב קהת וייס, שנודע בכישוריו הארגוניים והחינוכיים, על מנת שיסייע בהקמת המחנה ובניהולו.

בהוראת הרבי הוקם ועד מיוחד שילווה את פעילות הקעמפ. בין חברי הוועד נמנו מזכירו האישי ויד ימינו של הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב; העסקן החב״די הנודע הרב שלמה אהרן קזרנובסקי; הרב יעקב יהודה הכט, מראשי הפעילים למען החינוך היהודי בארצות הברית; וכן עורך הדין מר אייזיק שטראל, שתפקידו היה לוודא שהמחנה יתנהל באופן חוקי ומסודר על פי דרישות הרשויות.

לאחר הקמת הוועד ביקש הרבי שכל חבריו ייכנסו אליו יחד ליחידות מיוחדת, במהלכה העניק הוראות מפורטות באשר לאופי המחנה, דרכי ניהולו והבסיס החינוכי שעליו יושתת. בין היתר הורה הרבי כי בשלב הראשון אין צורך לרכוש שטח קבוע, אלא יש להתמקד במציאת מקום מתאים להשכרה, כדי לאפשר לקעמפ להתחיל לפעול במהירות וביעילות.

במשך השבועות שלאחר מכן המשיכו המארגנים להיכנס ליחידויות נוספות ולקבל הדרכה מדויקת מהרבי בכל פרט ופרט הקשור להקמת המחנה. לאחר מאמצים רבים הצליח הרב יעקב יהודה הכט לשכור מקום מתאים בעיר עלענוויל שבמדינת ניו יורק — מקום ששימש בשנה הקודמת מחנה קיץ בשם ״איזראעל״.

גם את שמו של המחנה — ״גן ישראל״ — העניק הרבי בעצמו. בהתוועדות חג השבועות תשט״ז ביאר הרבי את משמעות השם, והסביר כי המילה ״גן״ רומזת לדברי הזוהר על ״ג״ן סדרי הבנה בתורה״. ומכיוון שלכל יהודי יש אות בתורה, נקרא המחנה בשם ״גן ישראל״ — ביטוי לכך שכל ילד יהודי הוא חלק בלתי נפרד מקדושת התורה ועם ישראל